ביהמ"ש מתח ביקורת על בית הדין לממונות - עקב התערבות בהליך, נבצר מעד ליתן את עדותו

על הפרשה שבפני ייאמר כי אינני יכולה להאמין למראה עיני.

העובדות הרלוונטיות להליך גופו הן פשוטות ביותר:

התובעת בעלים של דירה, הגישה תביעה לפינויו של הנתבע, שהוא דייר מוגן.

התובעת חולה, לפיכך מנהל את התביעה בשמה, בנה, מר אילן כהן.

את הערותי לגבי הסכסוך גופו כבר הערתי ואין לעניין זה כל נגיעה להחלטה דנן.

לדיון ביום 11.12.08 היה אמור להתייצב מר אילן כהן כעד מטעם התובעת. העד לא התייצב.

מכאן מסתעף ההליך דנן ומגיע למחוזות מרחיקי לכת.

בדיון בפני התברר כי הנתבע הגיש תביעה כנגד העד, בנה של התובעת, מר אילן כהן, בפני בית הדין לממונות (ת/1) כלהלן:

"נושא התביעה: הליכה לערכאות וחיובו לדון אחר הנתבע ובקשת צו מניעה."

במהות התביעה נאמר:

"1. כפי כב' ביהמ"ש עולה שהנתבע (העד דנן - מ.א.) הוא למעשה מוביל את התביעה בשם אמו, והיא רתוקה למיטה והוא זה שנותן תצהיר עדות ראשית.

2. בביה"ד קבעו שהוא מנהל את התביעה וע"כ עליו לפנות לבית הדין ולבטל מיד את הפניה בערכאות. כך הותרה כמה פעמים ואף הוצא כנגדו התראה לכתב סירוב.

3. הנתבע (העד - מ.א.)  כתב שרוצה לדון כאן.

4. התובע (הנתבע דנן - מ.א.) מבקש לקבוע כי על הנתבע (העד דנן - מ.א.) לבטל מיידית את התביעה בערכאות וכי עליו לדיון רק בבית הדין, אחרת יפורסם כנגדו כתב סירוב..."

בשולי התביעה מפורט הסעד המבוקש על ידי הנתבע דנן:

"לקבוע כי באם הנתבע (העד דנן - מ.א.) לא יבטל את התביעה בערכאות יוכרז כמסרב לציית וכן כי על הנתבע (העד דנן - מ.א.) לתבוע את התובע בבית הדין וזכותו לדון היכן שהדין נותן."

בעקבות תביעה זו הוציא בית הדין לממונות מסמך הקרוי " צו מניעה" (ת/2) ובו נקבע:

"א. ביה"ד אוסר על הנתבע אילן כהן (העד כאן - מ.א.) לפנות לערכאות בגין תביעת התובע (הנתבע כאן - מ.א.) ".